הבית משתרע על פני 500 מ”ר בנוי ולצידו גינה מרשימה בשטח של כ-400 מ”ר. הפרויקט, שתוכנן על ידי יומא אדריכלים בבעלותם של נתנאל ומיכל מאיר, כלל תהליך קפדני ועמוק של שימור המבנה הקיים, לצד שילוב תשתיות ובנייה מודרנית וחדשה, תוך יצירת דיאלוג הרמוני ביניהם. האדריכלים פיתחו שפה עיצובית בהשראת המבנה ההיסטורי, שמהדהדת את עברו אך גם מצליחה לעורר סקרנות ומחשבה, וליצור רצף בין החללים והזמנים

עופרי פז | סטאנל הום

הלקוח בא ממשפחה עם שלושה דורות של אדריכלים, ולכן הגיע עם רקע ומודעות לעולם השימור, מספרים האדריכלים. “גם הבית שבו הם חיים בארצות הברית הוא מבנה לשימור. התנהל בינינו דיאלוג מתמשך על אופן ההתערבות במבנה, על בחירת החומרים, ועל האיזון בין צורכי המשפחה לערכים ההיסטוריים של המקום” מספרים האדריכלים. את תהליך התכנון והעיצוב, שארך כשלוש שנים, ניתן להבין דרך חמישה היבטים מרכזיים, שכל אחד מהם מאיר זווית שונה של הפרויקט, מהתבוננות היסטורית ועד לפיתוח אלמנטים חדשים

לפני הכל – התבוננות, למידה ותחקיר

בנוסף לאפיון פרוגרמה והבנת אורח החיים של הלקוחות, ששמו דגש למשל על אירוח, נדרשו האדריכלים ללמוד לעומק את המבנה שעמד בפניהם: “השלב הראשון היה ללמוד ולהבין את הסיפור ההיסטורי של המבנה – מה היה בו במקור ואילו שכבות נוספו עם השנים. בפרויקטים כאלה נדרש ניתוח של היבטים שימוריים, מבניים וטכנולוגיות בנייה, על מנת להתחיל להרכיב את הפאזל הקיים לפני שחושבים על הצעד הבא”. לאחר שלב הלימוד, עלו שאלות הנוגעות לאופן ההתערבות והשימור -צריך לשאול איך נכון לגעת במבנה ומהי מהות השימור. לפעמים זה לא רק המבנה עצמו אלא גם מבנים לצידו, צמחייה, רצפה ופרטים שונים שמהם ניתן לייצר שפה המתייחסת למבנה הקיים

גיבוש תפיסה אדריכלית – לא לטשטש אלא להדגיש

כאשר משפצים מבנה קיים, ובוודאי כאשר מדובר במבנה לשימור, השאלה המרכזית היא כיצד תשתלב הבנייה החדשה במה שכבר קיים. במקרה הזה, במקום לטשטש את החיבור בין הישן לחדש וליצור מראה הומוגני, הוחלט דווקא להדגיש את המפגשים באמצעות חיפויי עץ ונגרות, הממשיכים את הבנייה ההיסטורית באבן. “לא ניסינו לחקות את השכבה הקיימת ולהיטמע בתוכה. השכבה החדשה נבנתה בטכנולוגיות ובחומרים עכשוויים, והיא מחזקת את הנוכחות של השכבה ההיסטורית. כל אחת נוצרה בתקופה אחרת, והצופה, שאינו יודע מה נבנה מתי, רואה את השכבות החשופות. השוני ביניהן יוצר אסתטיקה חדשה.”

בין הפרטי לציבורי – פרוגרמה וחלוקת פנים

המעבר מהרחוב אל תוך הבית מלווה בצמחייה ואלמנט מים, במטרה ליצור מעבר הדרגתי מהחוץ הרועש אל הפנים השקט והרגוע. הכניסה נעשית דרך גרם מדרגות היסטורי, המוביל למבואה שמזמינה פנימה אל החלל המרכזי. ציר אורכי נמתח מהכניסה ועד הגינה האחורית דרך פינת האוכל, ומחלק את הבית לאגף פרטי ואגף ציבורי – משמאל חדרי השינה וחדרי הרחצה של ההורים והילדים ומימין הסלון והמטבח. במרכז, גרם מדרגות המוביל לקומה התחתונה, שם תוכננו אזור אירוח, חדר משפחה, בריכת שחייה ושטחי חוץ

שימור המבנה ופרטים מתוכו

במהלך תהליך העבודה, התקבלו החלטות מדויקות לגבי אילו פרטים יישמרו, ובאיזה אופן. התקרה הגלית המקורית, למשל, שומרה וכך גם תריסים ואלמנטים היסטוריים נוספים כמו אריחים מצוירים מקוריים שהוטמעו בעיצוב החדש. “כל אריח סומן, פורק והוחזר למקומו. במקומות שבהם הריצוף נהרס או היה חסר, השלמנו ביציקת טרצו. כך נוצרה מסגרת שקטה שבתוכה שטיחים מצוירים

המפגש בין הישן לחדש – מערכות עדכניות ואלמנטים חדשים

החלק האחורי של הבית, כולל החזית, היה הרוס, ונדרש תכנון של בנייה חדשה באותם אזורים

השכבה החדשה עוצבה ברובה באמצעות נגרות, ונקודת המפגש בינה לבין פרטי האבן והברזל ההיסטוריים מספרת את סיפורו של הבית דרך חומר, טקסטורה ומרקם. הנגרות מכילה גם מערכות כמו מיזוג אוויר כתחליף להנמכות תקרה: “רצינו להשאיר את התקרה חשופה ולהראות את תצורת הבנייה. במקום הנמכות תקרה הכנסנו את המערכות לאלמנטים חדשים של נגרות שמראים היכן נמצאים המרכיבים החדשים בבית לעומת אלו ההיסטוריים”. מאחורי פינת האוכל, שממוסגרת על ידי קשתות אבן ופונה לחלון גדול לכיוון הגינה, תוכננה משרבייה חדשה. היא עוצבה בהשראת עבודות המתכת ההיסטוריות של הבניין ומסייעת בסינון קרינת השמש החזקה בחזית הדרומית

על המשרד: “המטרה העיקרית שלנו היא לשאול שאלות ולחשוב. יש לנו ידע שמקיף גם תכנון מערכות וגם התנהלות מול רשויות עירוניות, והתפיסה שלנו נעה בין הפרט ובין העיר. אנחנו עוסקים בבתים, בניינים ומתחמים, ובמהלך העבודה עולות שאלות של איך נוגעים בדברים, ואילו אלמנטים מתייחסים לדיירים וגם לרחוב, לשכונה, לקהילה ולקיימות. למשל – איך משתמשים באור ובטבע כדי לייצר חלל? איך בניין פוגש את הרחוב? ואיך שומרים על ערכים,  דווקא כשקצב הצמיחה בארץ הוא כל כך מהיר וצפוף

    תכנון ועיצוב פנים : יומא אדריכלים

צילום: נמרוד לוי